תחום האומנות הוא מרכזי ונלמד בכל הכיתות.
תוכנית העבודה עברה שינוי משמעותי בשנים האחרונות, ומשיעורי מלאכה פסיביים בהם המורה מסתכלת בהוראות היצרן ובהתאם מנחה את התלמידות "איפה גוזרים ואיפה מדביקים", הפכו השיעורים לכאלה בהם המורה והתלמידות מתעסקות בחלק התיאורטי שמאחורי האומנות הפלסטית ויוצאות יחד למסע יצירה שסופו אינו ידוע, ואף יצרן של מלאכה לא הכתיב מראש.
ההתייחסות לתוצר עונה על 3 מטרות מרכזיות:
- במה וביטוי – לעמל ולתהליך העבודה יש מקום ובמה מכובדת, מה שמגביר את הנתינה ויוצר תחושת שייכות.
- תפיסה חינוכית – בית הספר הוא מקום של ילדות חי, יצירתי ופעיל. הקירות מעוטרים במעשה ידי הבנות, ולא מבוגרים שבאים ועושים "מלאכות".
- התוצר – מהווה אמצעי שדרכו מתנסות התלמידות באסתטיקה ובגימורים. התוצר מעניק חווית יצירה, פיתוח הדמיון והיצירתיות, הבעה עצמית, חינוך לאסתטיקה, הקניית הרגלי עבודה ועוד…
- לא תמיד התוצר המוגמר מרשים ולא תמיד הוא קיים, הלמידה היא המטרה! את מרבית העבודות אנו תולות בבית הספר המקסים שלנו, ע"מ להוסיף לו חן ואווירה, ומצד הבנות הרגשת נתינה, שייכות והעצמה כשמעשה ידיהן ממלאים כל פינה.
מוזמנים לבקר:)